פסק-דין בתיק עב"ל 29640-06-11

השופט אילן איטח

1.                  לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב-יפו מיום 17.5.11 (השופטת אהובה עציון ונציגי הציבור מר עזרא חלילי ומר עדן רחמים; ב"ל 2159-08) ובו קיבל בית הדין את טענת המערער לפיה ביום 21.5.06 ארעה למערער תאונה בעבודה, אך דחה את תביעתו מאחר וקיבל את גרסת צד ג' לפיה העבודה האמורה בוצעה כאשר המערער היה עצמאי - שותף של צד ג', ולא עובד של צד ג'; ומאחר והמערער לא נרשם כעצמאי טרם התאונה.

המסגרת העובדתית

2.                  כיום אין עוד חולק כי ביום 21.5.06 ביצעו המערער וצד ג' (להלן - שמחוני) עבודה של התקנת פרגולה אצל פלוני, וכי באותו יום נפל המערער מגג הפרגולה (להלן - התאונה), נחבל ופונה לבית חולים. הגרסה הראשונית, שנמסרה על ידי המערער בבית החולים ולאחר מכן בקופת חולים, לפיה הוא נפל מגג הרכב של שמחוני אינה אמת.

3.                  תביעת המערער שהוגשה  למשיב (להלן - המוסד) לקבלת דמי פגיעה נדחתה, בין היתר, מן הטעם, שבעת התאונה לא היה המערער עובדו של שמחוני, אלא בגדר עצמאי - שותף של שמחוני.

4.                  המערער פנה לבית הדין האזורי וטען כי עבד אצל שמחוני כחודשיים וחצי - שלושה טרם התאונה. בתמיכה העיד המערער את מר עידו אשכנזי שטען שקודם לעבודתו של המערער, עבד אצל שמחוני כארבעה חודשים. שמחוני - עצמאי שעוסק בשיפוצים ובאינסטלציה, טען כי מעולם לא העסיק עובדים ובכלל זה את המערער.

5.                  בית הדין קבע כי המערער, העד מטעמו ושמחוני אינם מהימנים. בית הדין דחה את טענת המערער, לפיה היה עובדו של שמחוני קודם לתאונה, וקיבל את גרסת שמחוני, לפיה בעת התאונה בוצעה העבודה בשותפות.

6.                  משמעמדו של המערער בעת התאונה היה של עצמאי, ומשלא מילא אחר חובות הרישום, נדחתה תביעתו לדמי פגיעה.

הכרעה

7.                  לאחר ששקלנו את טענות הצדדים ואת מכלול הראיות שעמדו לפני בית הדין האזורי הגענו לכלל מסקנה כי דין ערעורו של המערער, בכל הנוגע לשאלת מעמדו ביום התאונה, להתקבל. ואלה טעמינו בתמצית:

8.                  נקודת המוצא היא שערכאת הערעור אינה מתערבת בממצאיה העובדתיים של הערכאה הדיונית המבוססים על התרשמותה הבלתי אמצעית מן העדויות והראיות שהיו בפניה, אלא במקרים חריגים .

9.                  בית הדין קבע כי הוא מתקשה ליתן אמון בגרסאות המערער ושמחוני לגביהם התרשם כי "האמת אינה נר לרגליהם". גם בעדותו של העד לא נתן בית הדין את אמונו. נוכח מכלול הראיות קביעה זו של בית הדין האזורי אינה בלתי סבירה ומתקשים אנו להתערב בה.

10.              לא מצאנו מקום להתערב בקביעת בית הדין לפיה לא הוכח כי שמחוני העסיק את המערער בחודשיים וחצי - שלושה שטרם התאונה. לענין זה נדגיש כי תשובות המערער לשאלות אודות העבודות שביצע באותה תקופה כעובד המערער לא מניחה את הדעת ומעוררת סימני שאלה. בנסיבות אלה ובהעדר ראיה אובייקטיבית לביצוע עבודה כאמור - אין מקום להתערב במסקנת בית הדין כי לא הוכחו יחסי עבודה לאורך התקופה הנטענת.

11.              באשר ליום התאונה אנו סבורים כי יש מקום להתערב במסקנת בית הדין באשר למהות היחסים ששררו בין הצדדים, ונסביר:

א. בית הדין העדיף את גרסת שמחוני על פני גרסת המערער לגבי מהות היחסים ביניהם ביום 21.5.06 משמצא את גרסת שמחוני בסוגיה זו "אמינה". בית הדין קבע כי "ומקובלת עלינו כאמינה גרסתו לפיה סיכם עם התובע כי יבצעו ביחד את העבודה ויתחלקו בתמורה הכספית" שפלוני ישלם.

ב.  בחינת הראיות האובייקטיביות לשיטתו של שמחוני מצביעה על כך שהמערער פעל כעובדו של שמחוני ביום 21.5.06. משכך, על שמחוני מוטל הנטל להוכיח כי המסקנה מאותן עובדות אובייקטיביות שונה. להלן נפרט את המצע העובדתי עליו נסמכת קביעתנו זו.

ג.   שמחוני הוא עצמאי שעוסק בתחום האינסטלציה מאז שנת 2002 לערך. בין היתר, משמש שמחוני כקבלן ביצוע עבור חברת שחר שנותנת שירותי אינסטלציה לחברות ביטוח. לטענתו, מעת לעת כשהדבר נדרש (כונה על ידו "עבודה קומפלט") הוא לוקח עימו לעבודה עוד "מישהו", שאינו עובד שלו, אלא מישהו שהוא עצמאי - פרטי. לטענתו כך ארע עם העד מטעם המערער. אלא שכאשר נשאל האם קיבל מהעד חשבונית עבור התשלום שנתן לו, השיב בשלילה - "עד היום לא קיבלתי ממנו חשבונית של 500 ש"ח".

ד. לטענת שמחוני זה מה שארע עם המערער ביום 21.5.06. לטענת שמחוני, מאחר שהמערער לא דיווח לרשויות על עיסוקו כעצמאי, ועל מנת לזכות בתגמולים מהמוסד, טוען כעת המערער כי היה עובד של שמחוני. דהיינו, שמחוני אינו חולק על לקיומו של קשר עבודה בינו לבין המערער ביום 21.5.06, וכל שיש לבחון הוא את טיב היחסים ביניהם.

ה. מגרסת שמחוני עולה כך: החומרים לביצוע העבודה נקנו מכספו של שמחוני; השניים הגיעו למקום ביצוע העבודה ברכבו של שמחוני; כלי העבודה ששמשו את השניים היו של שמחוני; החוזה והמחיר מול פלוני "נסגרו" על ידי שמחוני; פלוני הכיר את שמחוני בעקבות עבודה שביצע אצלו, בשליחות חברת שחר; שמחוני לא אמר לפלוני שיש לו שותף.